פסק-דין בתיק תע"א 2162-08

מבוא:

1.         פסק דין זה עניינו תביעה שהגישה הגב' אלוש יעל (להלן: "התובעת") לתשלום פיצויי פיטורים ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים, פיצויים על נסיבות סיום העסקתה בשירות מעבידתה "המשולש לקרמיקה ושיש (1998) בע"מ" (להלן: "הנתבעת"), תשלום דמי פדיון חופשה ודמי הבראה והפרשי שכר. סה"כ ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת במסגרת ההליך נשוא פסק דין זה, בתשלום סכום בסדר גודל של 250,000 ש"ח.

2.         בשים לב לריבוי עילות התביעה ולאור טענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת במסגרת כתב ההגנה, את הדיון בפסק דין זה נפתח בהצגת הרקע העובדתי לטענות הנטענות בכתב התביעה. בסיומו של שלב זה, נפנה לדיון פרטני בכל אחת מעילות התביעה בסדר הצגתן בפתיח לפסק הדין; את הדיון נחתום בטענת הקיזוז.

הרקע העובדתי:

3.         הנתבעת הינה חברה בע"מ המפעילה רשת למכירת מוצרי שיש, ריצוף, קרמיקה וכלים סניטריים. בתקופה הרלוונטית לתביעה זו (בין השנים 2000-2007) הפעילה הנתבעת סניף בעמק שרה בבאר-שבע.

4.         התובעת ילידת חודש אפריל 1941, התקבלה לעבודה בנתבעת ביום 1.2.2000. יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו ביוזמת התובעת, ביום 23.9.07.

5.         בחודש מאי 2008 הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה, במסגרתה עתרה התובעת לסעדים שונים, המפורטים בפתיח לפסק הדין.

התביעה לפיצויי פיטורים ולפיצויי הלנת פיצויי פיטורים:

6.         בתביעה לפיצוי פיטורים טוענת התובעת, כי היא זכאית לפיצויי פיטורים מכוח הוראות סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"). בקצירת האומר יאמר, כי לטענת התובעת היא התקבלה לעבודה בשירות הנתבעת, לפני הגעתה לגיל פרישה והתפטרה לאחר שהגיעה לגיל פרישה, כאמור בחוק גיל פרישה תשס"ד-2004 - ומכאן שהיא זכאית לפיצויי פיטורים מכוח הוראות סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים.

7.         על פי האמור בכתב התביעה חייבת הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים על בסיס שכר קובע  של 5,857 ש"ח לחודש, עבור תקופה שאיננה במחלוקת בסכום של 44,899 ש"ח.

8.         אין הנתבעת חולקת על זכותה של התובעת לפיצויי פיטורים, כמו גם על תקופת עבודה המשמשת בסיס לתשלום פיצויי פיטורים. עם זאת ולטענתה, זכאית התובעת לפיצויי פיטורים על בסיס שכר חודשי של 5,209 ש"ח בלבד.

9.         סוגיה זו, שאלת השכר הקובע לצורך תשלום פיצויי פיטורים, מבקשים אנו לבחון על יסוד העובדות הבאות:

א.         מהעדויות שבפנינו עולה כי לתובעת שולם שכר חודשי על בסיס סיכום ולפיו זכאית התובעת לשכר של 5,000 ש"ח נטו לחודש.  עובדה הנלמדת מתוך כתב התביעה, עדות התובעת בפנינו ועדותו של מנהל הנתבעת, מר נובאני, כלהלן.

            בסעיף 54 לכתב התביעה  מאשרת התובעת כי שולם לה שכר של 5,000 ש"ח נטו לאורך כל תקופת ההתקשרות.

            בעדותה בפנינו מספרת התובעת כי התקבלה לעבוד בשירותו של מתחרה, לאחר סיום העסקתה בשירות הנתבעת, על בסיס שכר כפי שהוסכם בינה לנתבעת. לעניין זה נשאלה התובעת והשיבה:

            "... סליחה, לא מההתחלה 1,000 ש"ח (תוספת לשכר על השכר ששילמה לה הנתבעת, הוספה שלי-ט.מ.), אני לא יודעת שיש לי 1,000 ש"ח. ממתי יש לי זאת? בהתחלה הוא אמר כמה נתן לי הנתבעת הוא שאל נובאני כמה שכר קיבלתי אצלו, אמר 5,000 ש"ח ואחר כך אני עשיתי קצת שעות נוספות, הוא ראה שאני בסדר ואהב אותי השכר שלי עלה. בהתחלה 5,000 ש"ח." עמ' 8 לפרוטוקול מיום 24.5.2010 שורות 27-29.

            בעדותו מספר מר נובאני כי הסיכום עם התובעת היה על שכר של 5,000 ש"ח נטו. בהקשר זה נשאל העד והשיב:

            "ש.       סעיף 56 ו-57 לתצהירך, אתה אומר שאתה סיכמת איתה שכר נטו?

            ת.         כן